גם אור רוצה לחזור לחיים.

 אור היא בחורה צעירה בת 26, שאובחנה כמי שמתמודדת עם פוסט טראומה בעקבות תקיפה מינית מתמשכת שעברה בילדותה. 

היא מתמודדת עם ריבוי אישיויות כתוצאה מן הפגיעה וגם נתונה להתקפי פרכוסים. בעקבות מצב זה היא אינה מוגנת,

לא בשעות היום ובטח שלא בשעות הלילה. לצערי הרב היא גם נפגעת לא מעט מאנשים שמנצלים את מצבה הרגיש.

"גלגל ההצלה" של אור, זה שיאפשר לה לחזור לחיים ולהשתלב בהם היא כלבת שירות טיפולית המיומנת בליווי נפגעי פוסט-טראומה.     

כדי להשתקם אור חייבת להיות מוגנת ובטוחה רק בתנאים כאלו הטיפול הנפשי  שאנו מעניקים לה עשוי להועיל. 

הפתרון לאור הוא כלבת שירות שמאומנת ללוות אותה סביב השעון, לענות על כל הצרכים המורכבים שלה.

כלבה כזו דורשת הכשרה הרבה יותר מורכבת ויקרה מהכשרה של כלבי נחיה לעוורים למשל.

מדובר בתהליך אימון אינטנסיבי של שנתיים. בשנה הראשונה האימון מתרחש כשהכלבה במשפחת אומנה.

בשנה השנייה סול הכלבה עוברת לגור עם אור ובמשך שנה שלמה ממשיך תהליך של לווי צמוד של אור וסיום ההכשרה של סול להתאמה מקסימלית לצרכים הייחודיים שלה.

הכלבה לומדת להגיב במצבי מצוקה מרובים - ניתוקים, אובדן התמצאות, פגיעה עצמית, קימות בלילות, יציאה מהבית, פרכוסים ועוד.

 הכלבה תעזור לאור לחזור לכאן ועכשיו - מדובר בשמירה 24/7 על המטופל/ת.

כל זה דורש מאות שעות אימון שיחות עם אנשי הטיפול נסיעות וכד'. העבודה היא עם כל מטופל לפי הצרכים שלו בצמוד לאנשי הטיפול.

העלות הכלבה הינה 60,000 ₪ וכוללת רכישת הכלבה אימון הכלבה לאורך שנתיים, בניית הקשר בינה לבין אור,

תוך התאמה מקצועית ומדויקת לצרכיה האישיים בתאום עם המטפלים באור.

         הכלבה תלווה את אור לפחות עשר שנים!!!!!                                                       

קראו את מילותיה של אור בהמשך. אין הסבר יותר טוב מזה.

​

אני כבר רואה בעיני רוחי את אור מחייכת, יוצאת ללמוד ולעבוד ומסוגלת להשתלב בחברה ולבצע פעולות שעבור כולנו הן יומיומיות. פשוט חיה. 

הכלבה סול תאפשר לאור לקבל את חייה במתנה!  

כלבה מסוג זה היא עבור אור תקווה אמתית לחזור ולנהל חיים תקינים, ולקבל את תחושת הביטחון לה היא כה זקוקה.

אור בחרה את שמה של הכלבה - סול 
סול תהיה המשפחה החדשה של אור, החברה , השומרת, סול תתן לאור תחושת בטחון ותחושה של נוכחות כזו שתפיג את הבדידות.
בשביל אור סול היא הסיבה לרצות לחיות כי היא התקווה שלה לסיכוי שלא היה לה מעולם.

אנחנו רוצים להעניק לאור חיים עצמאיים, איכותיים עם אופק שיקומי

לאפשר לה להיחלץ ממסגרות של אשפוזים ומסגרות סגורות שלא מקדמות אותה אל עבר השילוב במעגל החיים. 

 אור ילדונת שהמערכת החליטה שאין לה סיכוי  והנה אור מוכיחה 

לכולם שעם המענה הנכון היא משתקמת !

לאחר שנוכיח הצלחה נפעל כדי להשיג מימון מהמדינה לכלבי שירות טיפוליים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית במצבה של אור. 

חברת Infibond  תרמה שעות מחקר ללווי פרוייקט כלבי השירות לנפגעי/ות פגיעה מינית בילדות.

אנחנו נוכיח שכלב שרות לנפגעות ונפגעים במצבי קיצון כמו אור, הוא פתרון מדהים ופורץ דרך שיאפשר להשתחרר מתלות ולהינצל מפגיעות נוספות. 

אור כבר עכשיו מצליחה לראות משהו שלא היה לה מעולם - עתיד!

יחד נעניק לה את התקווה הזו.

​

מילותיה של אור:

 

כן ככה. להיות אני, זה להיות תלויה באויר, ללכת לאיבוד בערים זרות, ביערות, בשדות, בכבישים. להיעלם לשעות ולא לזכור דבר.

לדעת שהייתי דמות אחרת, ולא לדעת מה ולמה. להצטרך בני אדם להגנה. לתחושת ביטחון.

חרדות נטישה זה דבר שבשגרה פה. לא לסמוך. לפחד, כמעט כל הזמן, לפחד. להיפגע, לרעוד, לפרכס.

למצוא את עצמי פצועה. חתוכה אחרי ניתוק, פגיעות עצמיות. למצוא את עצמי מסטולה תחת ולא לדעת ממה .

להתעורר בבית חולים אחרי שטיפת קיבה כי משהי החליטה ש 60 זה אחלה מספר ובלעה כמות כזו של כדורים.

לישון עם עיניים פקוחות. לא לישון שבוע ברצף. להתעלף ברחוב בהתקף חרדה, ניתוק או פלאשבק 

ולגלות אמבולנס לידך שדורש ממך להתפנות עמו ומלא אנשים סקרניים.

החוסר אונים. טירוף בדידות, וכל זה רק חלק קטן ממה שעובר עליי, כנפגעת גילוי עריות בילדות ונפגעת באופן כללי בהמשך.

פוסט טראומה. פוסט-טראומה מורכבת. שנים של חיפוש פתרונות, שנים שכלום לא יציב ודבר לא מחזיק  חוץ ממני, מחזיקה את עצמי, נגד עצמי. נגד הסיכויים. מחזיקה.

​

יום אחד ,אישה אחת,  קטנה, מול מערכת ענקית וחסרת תועלת. אישה עם לב ענק ,עוצמתית, מול אפס תמיכה שהייתה אמורה להיות.(היתה אמורה..חח)

באה והעלתה רעיון גאוני. כלבת נחיה.

לאישה הזאת קוראים לה אורלי פרוינד היא נותנת לי כוח לשרוד, פשוט כך. נתנה לי הבטחה שהכלבה הזאת , תהיה שלי, לתמיד.

תשמור עליי כשאתעלף או אפרכס ברחוב, או בבית . תהיה איתי בניתוקים ובחיבוקים ותלך איתי לכל מקום. יואוו...אני הולכת לקראת משהי שלא תעזוב בחיים.....שוק.

אז ...אני מנסה גם, לא לעזוב אותה. היא הכוח שלי לקום אחרי כל לילה מטורף ומסוייט ולהמשיך הלאה. עם שפכטל רציני אמנם, אבל ממשיכה.

הקטנה שלי, היא לברדורית שחורה, מהממת! קראתי לה סול. כי מוזיקה זה הכל בחיי וסול sull זה נשמה ושמש בספרדית.. השילוב המשולש הזה, הוא מושלם. בעיניי.

אורלי המלכה,(נשבעת שהיא כזאת. למרות שהיא לא מחפשת תשבחות) מגייסת כספים לתהליך.. כי הוא עולה הרבה ודורש אימונים קבועים  עם מאלף צמוד.

כרגע סול במשפחת אומנה (משפחה מקסימה בפני עצמה, שמתנדבת לתהליך הזה) היא בת שישה חודשים ואני מכירה אותה כבר מגיל חודשיים .

כל שבוע הולכת לבקר אותה בעזרת החברות הקסומות שלי, שלוקחות אותי אליה ספיישל, הלוך חזור. 

(מי היה מאמין שאכיר נשים טובות כל כך בעולם.. מי?.. כי לא אני) ושם אני לומדת אותה והיא אותי ויש חיבוקים, המון חיבוקים ומלא אהבה,

מלא. בחיי, לא ידעתי שיש בי כל כך הרבה אהבה. ככל הנראה היא הולכת להיות הנס של חיי.  מממ..נראה לי. ברור שלא הכל  ישתנה.. וברור שהסבל לא יגמר.

לא מהר כל כך לפחות. אבל היא תיתן לי כל כך הרבה כוח בזה אני בטוחה ונאחזת בזה, בה.

עוד שישה חודשים היא עתידה לעבור אליי, לתמיד. נשאר לי להחזיק חזק עד אז. לכן, ביום ראשון נכנסת לאישפוז  שאולי יהיה ארוך טווח (העניין עוד לא ברור) בשביל לשרוד את התקופה הקשה הזאת. עד שסול תבוא.

והנה היא, כיום. ואנחנו, ביום הראשון שפגשתי בה. אהבה ממבט ראשון❤